פרופ' עידי מצר – ראש החוג לשעבר לרפואת עיניים ילדים ופזילה, באיגוד הישראלי לרפואת עיניים
שעות ארוכות של שימוש בטלפונים חכמים, מחשבים, מחשבי לוח, וצפייה בטלוויזיה ופחות מדי פעילות מחוץ לבית, גורמים למגיפה של בעיות עיניים בילדים ובבני נוער.
אם בעבר חשבנו שהגורם העיקרי לקוצר ראיה הוא תורשה, כיום אנו יודעים שהסיבה היא סגנון החיים.
במחקר שפורסם לאחרונה באנגליה נמצא שקצב הופעת קוצר ראיה באנשים צעירים הוכפל ב-50 השנה האחרונות. 23% מהילדים בני 12 ו-13 באנגליה סובלים כיום מקוצר ראיה, מצב שגורם לעצמים מרוחקים להיראות מטושטשים, לעומת 10% בלבד בשנות ה-60.
בארצות דרום מזרח אסיה המצב חמור הרבה יותר – לפני 60 שנה 10-20% מהאוכלוסייה בסין היון קצרי רואי. כיום, עד ל-90% מהנוער והמבוגרים הצעירים הם קצרי רואי. סיאול, בירת דרום קוריאה, מחזיקה בשיא המפוקפק של קוצר ראיה בקרב 96.5% מהנערים בני ה-19.
אנו נמצאים אל סף מגיפת קוצר ראיה: הערכות שונות סוברות כי עד סוף המאה הנוכחית – 2.5 מילארד איש, עלולים להיות קצרי רואי.קוצר ראייה הוא לא רק מצב לא נוח. משקפיים, עדשות מגע וניתוח לייזר לתיקון הראייה עוזרות לתקן אופטית את חדות הראיה, אך אינן פתרות את הפגם היסודי: גדילת יתר של העין המקבלת צורת ביצה במקום כדור טניס שולחן. דבר זה גורם לאור הנכנס לעין להתמקד בתוך העין בחלל הזגוגית לפני הרשתית, במקום שייפול על מרכז הראיה ברשתית. דבר זה גורם לעצמים להראות מטושטשים.
זה לא רק גורם לצורך להרכיב משקפים או עדשות מגע, עם כל הבעיות החברתיות והרגשיות שזה עלול ליצור, אלא גם עלול לגרום לבעיות עיניים משמעותיות: הפרדות רשתית, גלאוקומה, ירודים ואף עיוורון.
עלייה בסיכון להפרדות רשתית
הרשתית היא השכבה הפנימית בדופן גלגל העין בה קרני האור הנכנסים לעין הופכים לאותות כימיים וחשמליים. אותות אלה עוברים דרך עצב הראייה בכל עין למרכזי הראייה במוח. במקרים של קוצר ראיה גבוה, התארכות גלגל העין, גורמת לרשתית להמתח ולעבור שינויים ניווניים כולל חורים העלולים לגרום לה להיפרד מדופן גלגל העין, דבר שללא טיפול עלול להוביל לעיוורון. הסיכוי להפרדות רשתית גבוה פי 10 באנשים קצרי רואי.
גלאוקומה
מחלה בה הלחץ התוך עיני בעין עולה יתר על המידה ועלול לפגוע בעצב הראיה. ירוד (קטרקט), עכירות בעדשה הטבעית התוך עינית, העלולה לגרום לסנוור וטשטוש ראייה.
ירוד (קטרקט)
ירוד הוא עכירות של העדשה הטבעית העוזרת למיקוד הראיה לקרוב. מצב זה קשור בדרך כלל לגיל מתקדם וכל אחד מאתנו יזדקק בגיל מבוגר לעבור ניתוח להוצאת הירוד והחלפתו בעדשה מלאכותית שקופה. באנשים עם קוצר ראיה גבוה קיימת שכיחות גבוהה באופן דרמטי של ירוד עם עכירות בקופסית האחורית של העדשה.
עיוורון
העין צומחת במהלך הילדות, וקוצר הריאה מתפתח בדרך כלל בילבים בגיל בית-ספר יסודי ותיכון. כחמישית מהסטדנטים במזרח אסיה סובלים מקוצר ראיה קיצוני וכמחצית מהם צפויים לאבד את הראיה באופן בלתי הפיך כתוצאה מכך.
קוצר ראיה שכיח במשפחות. מחקרים משנות ה-60 של המאה הקודמת הראו שמצב זה שכיח יותר בתאומים זהים מאשר בתאומים לא זהים. כיום זוהו למעלה מ-100 אזורים על הגנום האנושי הקשורים לקוצר ראיה.
ברם, ברור שגנטיקה היא לא כל הסיפור. מחקר מ1969 בקרב יליד הקצה הצפוני של אלסקה שעברו שינוי באורח החיים גילה את הנתונים הבאים: רק 2 מתוך 131 מבוגרים שגרו בסביבה מבודדת היו קצרי רואי. ברם, למעלה ממחצית הילדים שלהים והנכדים שלהם היו קצרי רואי. שינויים גנטיים קורים לאט מדי מכדי להסביר את התופעה. וכן צץ גורם חשוב נוסף להחמרה בקוצר הראיה והיא העבודה לקרוב הגורמת להתאמצות בהתמקדות בעצמים קרובים. רעיון זה עלה עוד לפני 400 שנה כאשר חוקר הכוכבים הגרמני והמומחה לאופטיקה יוהנס קפלר האשים את קוצר הראייה שלו בכל המחקרים שערך. במאה ה-19, רופאי עיניים מובילים המליצו לתלמידים להשתמש במשענת לראש על מנת למנוע מהם להביט קרוב מדי בספרים שלהם.
העלייה בקוצר הראייה בימינו אנו משקפת את הנטייה של ילדים במדינות רבות לבלות יותר בקריאה, בלימודים ולאחרונה להיות דבוקים למסכי המחשב והטלפונים החכמים. זה המצב במיוחד בדרום מזרח אסיה שם שמים דגש ניכר על השגיים בלימודים ודוחפים את הילדים לשעות לימודים ארוכות בבית הספר ובשיעורי בית. דו"ח מהארגון לשיתוף פעולה כלכלי והתפתחות הראה שהנער הממוצע בן ה-15 משנגחאי, סין, מבלה 14 שעות בשבוע בשיעורי בית לעומת 5 שעות בבריטניה ו-6 שעות בארה"ב.
חוקרים מצאו קשר חזק בין החינוך ושכיחות קוצר הראיה. בשנות ה-90 של המאה שעברה, מצאו שלתלמידי ישיבה בישראל יש שכיחות גבוהה של קוצר ראיה לעומת תלמידים שמבלים פחות זמן בלימודים. ברמה הביולוגית, נראה שעבודה ממושכת לקרוב משנה את צמיחת גלגל העין המנסה למקד על הרשתית את קרני האור של עצמים קרובים.
ברם, בתחילת שנות ה-2000, לא מצאו חוקרים קשר בין קוצר ראיה לבין דפוסי התנהגות מסוימים כגון מספר ספרים שנקראו בשבוע או מספר השעות מול המחשב. אולם, באוניברסיטה לאופטומטריה של מדינת אוהיו מצאו בקרב יותר מ-500 ילדים בני 8 ו-9 שהחלו את המעקב עם ראייה תקינה נמצאו תוצאות מעניינות. לאחר 5 שנים , 20% מהילדים פיתח קוצר ראיה והגורם הסביבתי היחיד אשר היה קשור באופן משמעותי לנזק היה הזמן שהם בילו בחוץ. שנה מאוחר יותר הגיעו לאותה מסקנה חוקרים באוסטרליה. המחקר נערך בקרב יותר מ-4000 ילדים בבתי ספר יסודיים ותיכוניים בסידני. לאחר 3 שנים נמצא כי לילדים אשר בילו פחות זמן בחוץ היה סיכון מוגבר ללקות בקוצר ראיה. דבר זה לא היה קשור למידת הפעילות הפיזית שהילדים ביצעו בחוץ לעומת בתוך הבית. כמו כן ילדים ששהו בחוץ לא קראו פחות ולא השתמשו פחות במחשב מהילדים בבית.
למרות זאת יש חוקרים אשר מדדו את כמות האור אליה נחשפו הילדים ומצא שלא תמיד יש התאמה בין ההארכה של מידת החשיפה לאור לבין הכמות האמיתית אלה היו חשפוים הילדים. נראה שאור הוא לא הגורם היחיד ויתכן שהמרחקים הגדולים יותר בחוץ בהם מסתכלים משפיעים על התפתחות קוצר ראיה.
מחקרים בחיות מעבדה הראו שבאפרוחים שהיו חשופים לתאורה חזקה לעומת תאורת חדר פתחו קוצר ראיה 60% פחות. תוצאות דומות התקבלו בנסיונות בקופים ובחיות אחרות.
דופמין, הוא חומר כימי המתווך בין תאי עצב במוח שמופרש ברשתית בתגובה לאור שמש וחוסם את התארכות גלגל העין בזמן צמיחת העין הבריאה. היעדר אור שמש מספיק, גורם לצמיחה בלתי מבוקרת של גלגל העין.
העדויות הטובות ביותר להשערה זו הגיעו, שוב, מאפרוחים. בשנת 2010 הזריקו חוקרים תרופה המעכבת את השפעת הדופמין וגרמו לדיכוי ההשפעה המגנה של אור חזק.
הפרשת דופמין קורית במחזוריות יומית יותר בשעות היום ומאותתת לעין לעבור מראית לילה לראיית יום עם תאים קולטנים הקרויים קנים לקולטנים המכונים מדוכים. בתאני תאורה מעומעמת כמו בתוך הבית, מחזוריות זו נפגעת וגורמת להתארכות גלגל העין.חוקרים ממליצים היום לאור המחקרים האפידמיולוגיים על חשיפה של 3 שעות ביום לעוצמות תאורה של LUX 10,000 על מנת להגן בפני התפתחות קוצר ראיה. זה מתאים לשהייה בצילו של עץ, או עם הרכבת משקפי שמש ביום שמש בהיר. יום מעונן נותן תאורה של פחות מ-LUX 10,000 ותאורת חדר טובה נותנת לא יותר מ-LUX 500! ילדים באוסטרליה שוהים כ-3 שעות בחוץ ושם 30% מבני ה-17 הם קצרי רואי. ברם, בחלקים רבים אחרים של העולם כולל ארה"ב, ארופה ומזרח אסיה, ילדים שוהים בחוץ רק שעה עד שעתיים ביום.
מחקר סיני שנערך בשנת 2009 הראה שגם בילוי זמן קצר בחוץ באור השמש, יכול לגרום לשינוי עצום. המחקר מצא ששהייה מחוץ לבית למשך 40 דקות ביום, מפחיתה את קוצר הראיה בילדים. במעקב של 3 שנים אחר 900 ילדים בני 6 ו-7 שנים. קבוצה אחת קיבלה שיעור של 40 דקות מחוץ לכיתה בסוף יום הלימודים. מתוכם 30% היו קצרי רואי בגיל 9 או 10 בהשוואה ל-40% מהילדים, שנשארו בתוך הכיתה.
השפעה חזקה נצפתה בטאיוואן, שם שהו הילדים 80 דקות בחוץ בזמן ההפסקות. לאחר שנה 8% בלבד היו קצרי ראוי לעומת 18% בבית-ספר סמוך.
ניסיונות נוספים לעצור קוצר ראיה כוללים משקפים מיוחדות למקד אור מדמויות רחוקות על פני כל שדה הריאה ולא רק במרכז כפי שעושות עדשות משקפים רגילות. טיפולים נוספים בטיפות אטרופין בריכוזים שונים מראה על עיכוב בהתקדמות קוצר הראיה ושכיח מאד בדרום מזרח אסיה. ברם טיפולים אלה לא מושכים כמו לצאת לשחק בחוץ. זה גם עוזר להפחתה בהשמנת יתר ומשפרים מצב רוח...וזה גם בחינם.
לפני יותר ממאה שנה המליץ מנתח אנגלי ידוע, הנרי אדווארד ג'ולר כי כדאי לצאת להפלגה ולשנות אוירה כאשר קוצר הראיה מתקבע.
שימוש ממושך בטלפונים חכמים ומחשבי לוח כמו אייפד, עלול לגרום להתאמצות העיניים ולתחושת צריבה, יובש וגרד.
במחקר שנערך בשנת 2014 על ידי האגודה האמריקאית לאופטומטריה נמצא ש-80% מהילדים בגילאי 10-17 התלוננו על עיניים שורפות, מגרדות ועייפות, לאחר שבילו זמן רב מול מכשירים אלקטרונים. אלה סימנים של מאמץ עיניים דיגיטלי, מצב זמני הנגרם עקב שימוש ממושך בטכנולוגיה.
סימנים נוספים עלולים לכלול: כאבי ראש, עייפות, איבוד מיקוד, טשטוש ראיה, כפל ראייה וכאב בראש ובצוואר. סימנים אלה חמורים יותר בצפייה במסכים דיגיטליים בהשוואה לקריאה בספרים. הדבר נובע ממצמוץ לא מלא מול מסכים דיגיטלים, מצב בו העפעף העליון לא מכסה בעת המצמוץ את כל גלגל העין.
ילדים בני 7 עד 11 מבלים באופן ממוצע כל יום 4.5 שעות מול מסכים דיגיטלים ובבני נוער זמן זה עולה ל-6.5 שעות. מומחים חוששים שמגמה זו עוד תלך ותחמיר.
ההמלצה היום, בנוסף לשהייה תכופה יותר מחוץ לכותלי הבית, היא לא לקרב מכשירים מעבר ל-40 ס"מ מהפנים. הכתב בטלפונים חכמים קטן לעתים מכתב הדפוס שמביא את המשתמשים להחזיק את מכשירי הטלפון קרוב יותר אליהם. ככל שהחפץ קרוב יותר, העיניים צריכות להתאמץ ולהתמקד חזק יותר.
איננו יודעים עדיין את ההשפעה המלאה על העיניים של המכשירים הדיגיטליים לעומת היעדר חשיפה לאור השמש לאורך זמן והאם הם עלולים לגרום לנזק קבוע לראייה.
תזונה נכונה
גם מרכיבי המזון יכולים לגרום לליקוי העיניים בילדים. אומגה 3 המצויה בדגים ובזרעי פשתן, היא גורם מפתח בבריאות העיניים אך ילדים לא צורכים אותה מספיק. אומגה 3 חשובה להפחתה באידוי הדמעות ובלעדיה העיניים עלולות להיות יבשות וכואבות.