קוצר ראייה (מיופיה)

מה זה קוצר ראייה (או מה זה myopia)?

העין שלנו דומה למצלמה. יש לה עדשה הממקדת את האור כדי ליצור תמונות ברורות. כאשר העין בריאה ומתפקדת כשורה, האור שמסביבנו נכנס לעין דרך העדשה ומוקרן על מעין "מסך" בחלקה האחורי של העין המכונה רשתית. הרשתית שולחת את התמונות המוקרנות עליה אל המוח שלנו, שמפענח את התמונות. כך נוצרת מה שאנו מכנים "ראייה".

במצב המכונה קוצר ראייה, הידוע גם כ-myopia, קיימת תקלה במצלמה שלנו. התארכות גלגל העין. במצב זה, גלגל העין שלנו למעשה אינו עגול לחלוטין, אלא אליפטי, כמו ביצה. האור הנכנס לעין אינו ממוקד, כאשר הוא מגיע לרשתית. משמעות הדבר היא שאובייקטים מרוחקים נראים מטושטשים, בעוד שאובייקטים קרובים ניתן עדיין לראות בבירור. אם לחזור לדימוי המצלמה, עיניים הסובלות מקוצר ראייה הן כמו מצלמה שהיא נהדרת לצילומי קלוז-אפ אבל צילומי הנוף שלה מטושטשים.

כדי להבין זאת טוב יותר, הנה דוגמה נוספת: נסו לדמיין מקרן המציג סרט על מסך. אם המקרן ממוקם קרוב או רחוק מדי למסך, הסרט ייראה לא בפוקוס ונתקשה להבין מה אנו רואים. במצב של קוצר ראייה זה בדיוק מה שקורה - "הסרט" (התמונות שאנו רואים) מוקרן כך שהוא ממוקד מעט לפני ה"מסך" (הרשתית). לכן מה שאנו רואים מטושטש ולא ברור.

מבנה עין בראייה תקינה	מבנה עין מאורך בעין עם קוצר ראייה

קוצר ראייה ורוחק ראייה- מה ההבדל?

במצב של קוצר ראייה, אובייקטים רחוקים נראים מטושטשים, בעוד שאובייקטים קרובים נראים ברורים וחדים. במצב זה, גלגל העין שלנו שבאופן טבעי הוא עגלגל, מתארך ונראה אליפטי כמו ביצה. ;לכן האור לא מתמקד על מרכז הראיה ברשתית, והמוקד קצר יותר בתוך גלגל העין. מכאן השם קוצר ראיה.

במצב של רוחק ראייה (היפרופיה) גלגל העין פחוס בציר הקדמי-אחורי שלו. במצב זה, האור הנכנס לעין ממוקד למעשה מאחורי הרשתית ולא על גביה מרוחק מאיפה שהיה אמור בעין תקינה להתמקד ומכאן השם רוחק ראיה.

ככל שהמקרה חמור יותר, עצמים יראו יותר מטושטשים. אך אל דאגה, ניתן לשפר את חדות הראייה הללו באמצעות משקפיים מתאימים, עדשות מגע, הליכים כירורגיים ואמצעים נוספים המאפשרים למקד את האור כראוי על גבי הרשתית. על כך עוד בהמשך.

צפו בפרופ' עידי מצר מסביר כל מה שצריך לדעת על קוצר ראייה

 מדוע מתרחש מצב של קוצר ראייה?

לקוצר ראייה יכולות להיות סיבות שונות, ולעיתים שילוב של מספר סיבות. הגנטיקה שלנו משפיעה גם על איכות הראייה ותפקוד העיניים שלנו. לכן אם ההורים שלנו הם קצרי ראייה, קיים סיכון גדול פי 10 שגם אנו נהיה קצרי רואי. מחקרים משנות ה-60 של המאה הקודמת הראו שקוצר ראייה שכיח יותר בתאומים זהים מאשר בתאומים לא זהים. כיום זוהו כבר למעלה מ-100 אזורים על רצף הגנום האנושי הקשורים לקוצר ראיה.

מחקר מ-1969 בקרב ילידי צפון אלסקה שעברו שינוי מאורח חיים מסורתי למודרני גילה את הנתונים הבאים: רק 2 מתוך 131 מבוגרים היו קצרי רואי, אך למעלה ממחצית הילדים והנכדים שלהם היו קצרי רואי. שינויים גנטיים קורים לאט מכדי להסביר את התופעה, ולכן ברור שהשינוי הוא באורח החיים. המסקנה - גורם חשוב נוסף לקוצר ראייה הוא מאמץ ממושך ומרובה בהתמקדות בעצמים קרובים.

כנראה שרבים הבחינו בעניין הרבה לפני מחקר זה. הרעיון עלה לראשונה כבר לפני 400 שנה, כאשר חוקר הכוכבים הגרמני והמומחה לאופטיקה יוהנס קפלר האשים את המחקרים שערך בקוצר הראייה שלו. במאה ה-19, רופאי עיניים מובילים המליצו לתלמידים להשתמש במשענת לראש על מנת למנוע מהם להביט קרוב מדי בספרים שלהם.

אך אם בעבר חשבנו שתורשה היא הגורם העיקרי לקוצר ראיה, כיום אנו יודעים שהגורם המשמעותי ביותר בימינו הוא סגנון החיים. ישנן סיבות סביבתיות לכך שקוצר ראייה הפך למגיפה כלל-עולמית, והן קשורות בעיקר לאורח החיים המודרני. בעולם המודרני המערבי, אנו נחשפים פחות ופחות לאופקים רחוקים ורחבים, ויותר למסכים קטנים וקרובים. שעות ארוכות של שימוש בטלפונים חכמים, מחשבים, מחשבי לוח, צפייה בטלוויזיה ופחות מדי פעילות מחוץ לבית. כל זה מביא למבול של בעיות עיניים, במיוחד בילדים ובני נוער.

מה אומרים המחקרים על הסיבות לעלייה בקוצר הראייה?

במחקר שפורסם לאחרונה באנגליה נמצא שקצב הופעת קוצר ראיה באנשים צעירים הוכפל ב-50 השנה האחרונות. 23% מהילדים בני 12 ו-13 באנגליה סובלים כיום מקוצר ראיה, לעומת 10% בלבד בשנות ה-60. בארצות דרום מזרח אסיה המצב חמור הרבה יותר – לפני 60 שנה, רק כ-10-20% מהאוכלוסייה בסין היו קצרי רואי. כיום, כ-90% מהנוער והמבוגרים הצעירים בסין לוקים בקוצר ראייה. סיאול, בירת דרום קוריאה, מחזיקה בשיא המפוקפק של קוצר ראיה, עם 96.5% קוצר ראייה בנערים בני 19.

העלייה בקוצר הראייה במדינות הללו משקפת את הדגש הקיים בהן על הישגים לימודיים ושעות הלימוד הארוכות של ילדים. במחקר שבוצע בארה"ב נבדקו כ-500 ילדים בני 8 ו-9 שהחלו את המחקר כבעלי ראייה תקינה. בתוך כחמש שנים, פיתחו כחמישית מהם קוצר ראיה, והיו אלו הילדים שבילו הכי מעט בחוץ. הממצא שוחזר גם באוסטרליה.

שני הגורמים המשמעותיים למניעת התפתחות קוצר ראייה בשהייה בחוץ הם כמות האור אליה הילדים נחשפים והמרחקים הגדולים יותר בהם מביטים. בתגובה לאור השמש מופרש ברשתית חומר כימי הנקרא דופמין. הדופמין מונע את התארכות גלגל העין בזמן צמיחת עין בריאה. כאשר ילדים אינם נחשפים דיים לאור השמש, נגרמת צמיחה בלתי מבוקרת של גלגל העין. מחקר סיני משנת 2009 הראה שגם בילוי זמן קצר בחוץ באור השמש יכול לגרום לשינוי עצום, וכי שהייה מחוץ לבית למשך 40 דקות ביום מפחיתה באופן משמעותי קוצר ראיה בילדים. השפעה כזו נצפתה גם בטאיוואן.

מחקר מקיף מצא כי בשנת 2020, כ-1.45 מיליארד אנשים בעולם היו בעלי קוצר ראייה וכי 163 מיליון סבלו מקוצר ראייה גבוה. המחקר העריך גם כי שכיחות קוצר הראייה צפויה לעלות באופן משמעותי כך ש בשנת 2050, יהיו בעולם על פי ההערכות, 4.76 מיליארד אנשים (פי 3.3) עם קוצר ראייה ו-938 מיליון (פי 7.75) יסבלו מקוצר ראייה גבוה!

ומה מצב קוצר הראייה אצל ילדים בישראל?

 בשנות ה-90 של המאה שעברה נמצא כי לתלמידי ישיבה בישראל שכיחות גבוהה של קוצר ראיה לעומת תלמידים אחרים במדינה. ברמה הביולוגית, נראה שמאמץ ממושך להתבונן בעצמים קרובים משנה את צמיחת גלגל העין וגורם לעיוות בו. מחקר נוסף בחן את שכיחות קוצר הראייה בקרב מבוגרים צעירים בישראל לאורך 24 שנים, בין השנים 1988 ל-2011. החוקרים מצאו כי שכיחות קוצר ראייה עלתה מ-20.4% בקרב ילידי 1971-1982 ל-26.2% בקרב ילידי 1983-1994. בעלי רמות השכלה גבוהות, נשים, תושבי אזורים עירוניים ושנת לידה מאוחרת יותר נמצאו כבעלי שיעורים גבוהים יותר של קוצר ראייה. המוצא האתני השפיע גם הוא על שיעורי קוצר הראייה, כאשר שיעורים נמוכים יותר נצפו בקרב משתתפים ערבים בהשוואה למשתתפים יהודים. החוקרים הגיעו למסקנה כי העלייה בקוצר ראייה משקפת ככל הנראה מגמות של עלייה בעיור ורכישת השכלה גבוהה בישראל.

צפו בפרופ' עידי מצר מסביר כיצד להאט עלייה בקוצר ראייה :

מהם הסיכונים הטמונים בקוצר ראייה?

קוצר ראייה הוא לא רק מצב לא נוח. הוא עלול לגרור איתו בעיות נלוות, כמו למשל קשיים רגשיים ולימודיים אצל ילדים, נפילות אצל מבוגרים, ועוד. כמו כן, הוא עלול לעלייה משמעותית בשכיחות בעיות עיניים קשות כגון היפרדות רשתית, ניוון מרכז הראייה של הרשתית (מקולה), גלאוקומה, קטרקט (ירוד) ואף עיוורון. הסיכון לבעיות אלה עולה ככל שקוצר הראיה גבוה יותר!

במקרים חמורים של קוצר ראיה, התארכות גלגל העין גורמת לרשתית להימתח ולעבור שינויים ניווניים והיווצרות חורים העלולים לגרום לה להיפרד מדופן גלגל העין. ללא טיפול מתאים, התופעה עלולה להסתיים באיבוד ראייה. הסיכוי להיפרדות רשתית גבוה פי 10 באנשים קצרי רואי.

מרכז הראייה (מקולה) הוא האזור של הרשתית בחלק האחורי של גלגל העין בו מתמקדים קרני האור לפני שהם עוברים למוח. התארכות גלגל העין גורמת לשינויים ניווניים מוקדמים העלולים להיות בלתי הפיכים העלולים לגרום לפגיעה חמורה בראיה.

גלאוקומה היא מחלה בה הלחץ התוך עיני עולה עד כדי פגיעה בעצב הראיה. הקשר בין קוצר ראייה וסיכון לגלאוקומה נמצא בכל הקבוצות האתניות והאזורים הגיאוגרפיים.

ירוד (קטרקט), עכירות בעדשה של העין, עלול אף הוא לגרום לסינוור וטשטוש ראייה. מצב זה נוצר בדרך כלל בגיל מתקדם. באנשים עם קוצר ראיה קיימת שכיחות גבוהה באופן דרמטי של ירוד בגיל צעיר יותר.

סימנים המעידים על מאמץ התמקדות גדול מדי שעלול לגרום לקוצר ראייה

במחקר מ-2014 של האגודה האמריקאית לאופטומטריה נמצא ש-80% מהילדים בגילאי 10-17 התלוננו על עיניים שורפות, יבשות, מגרדות ועייפות לאחר שבילו זמן רב מול מכשירים אלקטרונים. כל אלה הם סימנים למאמץ עיניים דיגיטלי, מצב הנגרם עקב שימוש ממושך בטכנולוגיה. סימנים אלה מחמירים בזמן צפייה במסכים דיגיטליים בהשוואה לקריאה בספרים, מכיוון שבזמן צפייה במסכים מתבצע מצמוץ לא מלא, מצב בו העפעף העליון לא מכסה בעת המצמוץ את כל גלגל העין.

סימנים נוספים לקוצר ראייה עלולים לכלול כאבי ראש, עייפות, איבוד מיקוד, טשטוש ראיה, כפל ראייה וכאב צוואר.

סימנים אלה חולפים לאחר מנוחה ממאמץ התמקדות במסכים בייחוד במסכים קרובים.

טיפול בקוצר ראייה בילדים ובמבוגרים

אם אתם או ילדיכם לקיתם בקוצר ראייה, ישנן מספר אפשרויות לשיפור הראיה למרחק. נהוג לעשות שימוש באמצעים בלתי פולשניים כגון משקפיים מתקני ראייה, או במשקפיים או עדשות מגע עם טשטוש מיקוד (דהפוקוס) בהיקף הקרנית. קיימות עדשות מגע מתקנות ראייה המיועדות לשימוש זמני, ועדשות מסוג אחר, המיועדות לשימוש לילי ומתקנות זמנית את צורת הקרנית. אמצעים פולשניים יותר כוללים ניתוחי לייזר להשטחת הקרנית המבוצעים במגוון שיטות (SMILE, LASIK ועוד), ומותאמים לצרכיו ולמצבו של המטופל. במקרים חמורים של קוצר ראייה גבוה מאד ניתן לבצע גם השתלת עדשות תוך עיניות.

בתרשים: קוצר ראייה (מיופיה) מתוקן על ידי עדשת מינוס

שיטה מומלצת במיוחד לילדים היא שימוש בטיפות אטרופין. זוהי השיטה הפופולרית ביותר ב-20 השנים האחרונות לטיפול בילדים הסובלים מקוצר ראייה. שימוש בטיפות מדי לילה לפני השינה מאפשר לעכב את ההחמרה בקוצר הראייה ולמנוע הגעה לקוצר ראייה גבוה ולפגיעה בלתי הפיכה בראייה. שינויים התנהגותיים כמו שהייה בחוץ בשעות אחר הצהריים, הרחקת מכשירים אלקטרוניים מהפנים והפסקות יזומות מעת לעת בזמן העבודה גם הם יכולים להאט מאד את תהליך ההחמרה בקוצר הראייה.

לסיכום, ניתן לאבחן ולטפל בקוצר הראיה עוד בגיל הילדות על מנת לאפשר התפתחות תקינה של הראיה ומניעת פגיעה בלתי הפיכה בראיה בגיל מבוגר יותר.

בכל מקרה שבו אתם חושדים שילדיכם לוקים בקוצר ראייה או סובל מבעיית עיניים אחרת כלשהי, חשוב מאד לא להתעכב ולפנות לייעוץ עם רופא עיניים ילדים, כדי לקבוע את אפשרות הטיפול הטובה ביותר בהתבסס על הצרכים האישיים, מידת קוצר הראייה, גיל, אורח חיים ובריאות העיניים הכללית.

פרופ' עידי מצר הוא רופא בכיר המומחה למחלות עיניים ילדים ומנתח פזילה בילדים ובמבוגרים בקריה הרפואית רמב"ם, המוביל מחקרים בנושא קוצר ראיה והפרעות בראייה בפקולטה לרפואה בטכניון בחיפה.

פרופ' מצר הינו יועץ ומנתח דרך שירותי בריאות נוספים (שב״ן) של כללית מושלם. כמו כן, יועץ ומנתח בחברות הביטוח הפניקס, מנורה, איילון ו-AIG, ביטוח ישיר והכשרה.

לפגישת ייעוץ אישית עמו השאירו פרטים, וצוות המרפאה יחזור אליכם בהקדם.