האם אי פעם תהיתם מדוע ילדכם מעדיף לשבת קצת קרוב מדי לטלוויזיה או פוזל מעט כשהוא מנסה להתמקד בחפצים קטנים וקרובים אליו? אלו עלולים להיות סימנים של רוחק ראייה, מצב שבו עצמים בכל מרחק נראים מטושטשים. מדוע קורה רוחק ראייה, כיצד הוא בא לידי ביטוי, והכי חשוב, כיצד ניתן לטפל בו? קראו:
הבנת רוחק ראייה – היפראופיה/ היפרופיה/ היפרמטרופיה
מצב של רוחק ראייה נובע מבעייה מולדת במיקוד של האור המגיע ממטרה על מביטים ונכנס לעין, מה שקרוי "שגיאת תשבורת" בשפה המקצועית. במצב רגיל, העין ממקדת את קרני האור הנכנס אליה באופן מדוייק כך שקרני האור מתמקדים ויוצרים תמונה חדה על גבי צידה האחורי של דופן העין על השכבה הפנימית, הרשתית. במצב של היפראופיה, העין אינה מצליחה למקד כראוי את האור המוחזר מן הסביבה על גבי הרשתית, מכיוון שגלגל העין קצר מדי (העין מעט פחוסה בצידיה). האור מתמקד מאחורי הרשתית במקום במדויק עליה. כתוצאה מכך מתקבלת תמונה מטושטשת. רוחק ראייה קל שכיח בתינוקות וחולף עם הזמן, אך חלק מהילדים עשויים לסבול עם השנים מרוחק ראייה קל-בינוני ומתסמינים קלים בלבד, בעוד שאחרים עלולים לסבול מרוחק ראייה גבוה ולהתקשות מאד במשימות הדורשות ראייה מקרוב.
קוצר ראייה ורוחק ראייה – מה ההבדל?
הן קוצר ראייה והן רוחק ראייה (היפראופיה) הם בעיות בתשבורת אור הגורמות לטשטוש הראייה. בשתיהן האור הנכנס לעין לא מתמקד על גבי הרשתית. קוצר ראייה מאופיין בקושי לראות בבירור עצמים רחוקים בגלל שגלגל העין ארוך יותר מעין תקינה וצורתו מעט כמו ביצה. רוחק ראייה הוא, כאמור, מצב ההפוך, שבו גלגל העין קצר, פחוס מעט מעין רגילה ולא רואים בבירור בכל מרחק. את שני המצבים ניתן לתקן אותם ביעילות באמצעות מתן משקפים כבר מגיל הילדות. חשוב שהורים יהיו מודעים לצורך בבדיקות ראייה לאיתורם, שכן גילוי וטיפול מוקדמים יכולים למנוע פגיעה בהתפתחות הראייה הקרוייה גם (עין עצלה או אמבליופיה - הפרעה בהתפתחות הראייה שבה הראייה נחלשת מאד, אם במהלך הילדות לא טופלה). ובמקרים של רוחק ראיה גבוה גם יכולה לפעמים לקרות פזילה לכיוון האף.
רוחק ראייה בילדים
רוחק ראייה קל נפוץ בתינוקות ובפעוטות, אך רוחק ראייה בינוני או גבוה נמצא רק ב-2% מהאוכלוסייה. ישנו מרכיב גנטי לתופעה, ולכן ילדים שאחד מהוריהם או שניהם סובלים מרוחק ראייה נמצאים בסבירות גבוהה הרבה יותר ללקות גם הם ברוחק ראייה. ילדים רבים נולדים עם מידה מסוימת של היפראופיה, שלרוב מתקנת את עצמה ככל שהילד גדל וגלגל העין שלו מתארך. עם זאת, במקרים בהם רוחק הראייה מפריע ואינו משתפר עם הגיל, יהיה צורך בהתערבות וטיפול.
מחקר בינלאומי בהובלת פרופ
' עידי מצר בדק היפרמטרופיה אצל ילדים. במחקר נבחנו השינויים ארוכי הטווח בשגיאת תשבורת האור והשלכותיהם אצל ילדים עם רוחק ראייה. המחקר התמקד בשתי קבוצות ילדים: בעלי היפרמטרופיה גבוהה (עם שגיאת תשבורת גדולה מ-5+ דיופטרים) ובעלי היפרמטרופיה קלה (עם שגיאת תשבורת 1-3+).
המחקר מצא כי רוב הילדים עם היפרמטרופיה קלה בסופו של דבר לא היו זקוקים לתיקון ראייה. לעומת זאת, ילדים בעלי היפרמטרופיה גבוהה לא חוו היתה ירידה משמעותית בעוצמת שגיאת התשבורת שלהם והם נזקקו למשקפים לכל חייהם. המחקר ציין גם כי אמבליופיה או "עין עצלה", הפרעה בהתפתחות הראייה שבה הראייה בעין אחת נחלשת מאד אם במהלך הילדות ללא טיפול, הייתה נפוצה יותר וקשה יותר לטיפול בקבוצת הילדים בעלי היפרמטרופיה גבוהה.
במחקר נמצא בנוסף כי 19% מהילדים ההיפרמטרופיים (בעלי רוחק ראייה קל או גבוה) סבלו מפזילה כלפי פנים (אזוטרופיה), וכי שליש מהילדים עם היפרמטרופיה גבוהה נותרו עם בעיית עין עצלה בתום תקופת המעקב.
תסמינים של רוחק ראייה בילדים ומבוגרים
זיהוי רוחק ראייה יכול להיות מאתגר, אך קיימים סימנים המרמזים עליו, כמו למשל קושי בראייה בילדים, פזילה כלפי האף, הימנעות לעסוק בפעילויות הדורשות מיקוד קרוב, כגון קריאה או ציור.
חשוב לקחת בחשבון שלרוחק ראייה גם השלכות פסיכולוגיות וחברתיות על הלוקים בו. מחקר שבדק את הקשר של היפראופיה לדיכאון קליני באוכלוסייה בגיל העמידה ובאוכלוסייה מבוגרת הוכיח כי קיים קשר מובהק בין היפראופיה לבין הסיכון לפתח דיכאון קליני. קשר זה נצפה במיוחד בקרב אנשים שאינם משתמשים בתיקון אופטי לטיפול בהיפראופיה שלהם. למעשה, הסיכון לדיכאון עולה ככל שעולה עוצמת רוחק הראייה. המחקר הדגיש את חשיבותן של בדיקות ראייה סדירות ותיקון היפראופיה גם בגיל העמידה ובמבוגרים כאמצעי אפשרי להפחתת הסיכון לדיכאון.
חשוב לזכור כי חלק מהילדים עם היפראופיה לא יציגו תסמינים ברורים או יסתגלו להבדלי הראייה שלהם מבלי שהם או סביבתם יבחינו בבעייה. בדיקות סקר של העיניים, במיוחד אם קיימת היסטוריה משפחתית של מחלות בעיות עיניים מהילדות בילדים, הן הדרך היחידה לאבחן את המצב בזמן. אם משהו בעיניים או בראייה של ילדכם נראה לכן לא תקין, מומלץ להתייעץ עם רופא עיניים מומחה לילדים ופזילה להערכה מקיפה. גם לכם מומלץ לבצע בדיקות ראייה תקופתיות לפחות מדי מספר שנים.
איך מטפלים ברוחק ראייה?
קיימות אפשרויות טיפול שונות לרוחק ראייה הקשורות לגיל המטופל. הנה כמה מן השכיחות שבהן:
הטיפול הנפוץ והיעיל ביותר בהיפראופיה הוא משקפיים לתיקון תשבורת אור. המשקפיים כוללות עדשות קמורות המסייעות למקד את האור בצורה חזקה יותר כך שתתקבל תמונה חדה על הרשתית. עבור ילדים, חשוב לבחור במסגרות משקפיים עמידות, בטוחות ונוחות, ויש להחליף את העדשות מדי פעם בגלל שריטות בגלל שהן עשויות מפלסטיק מבחינה בטיחותית, או בהתאם להתפתחות והשינויים בראייה שלהם עם הגיל.
בני נוער מגיל 16, עשויים להעדיף עדשות מגע על פני משקפיים מסיבות אסתטיות או מטעמי נוחות, במיוחד לאלו העוסקים הרבה בספורט. עדשות פועלות באופן דומה למשקפיים, ומתקנות את מיקוד האור על הרשתית. חשוב להקפיד על היגיינה וטיפול נאותים ולהוריד את עדשות המגע 6-8 שעות שימוש, כדי למנוע דלקות עיניים מסכנות ראייה עקב זיהומים או התפתחות אלרגיה. מומלץ להשתמש בעדשות מגע יומיות.
טיפול בעין עצלה עקב רוחק ראייה בגיל הילדות יכול לכלול חוץ ממשקפיםיכול לכלול, טיפות עיניים אטרופין, כשרוצים לחזק את הראייה באחת העיניים, וגם כיסוי ברטייה של אחת העיניים לאורך מספר שעות ביום או לעיתים רחוקות טיפות עיניים אטרופין לטשטש את הראייה בעין הטובה ולהכריח את המוח להשתמש ולשפר את הראייה בעין העצלה.
ניתוח לייזר להסרת משקפיים יכול להיות אפשרות טיפול כאשר המספר לא משתנה שנתיים לקראת גיל 18 בכפוף לבדיקות נוספות במכוני העיניים הפרטיים המבצעים זאת.
חוששים שאתם או ילדכם סובלים מבעיית רוחק ראייה?
פרופ' עידי מצר הוא רופא בכיר המומחה למחלות עיניים ילדים ומנתח פזילה בילדים ובמבוגרים בקריה הרפואית רמב"ם, המוביל מחקרים בנושא קוצר ראיה והפרעות בראייה בפקולטה לרפואה בטכניון בחיפה.
פרופ' מצר הינו יועץ ומנתח דרך שירותי בריאות נוספים (שב״ן) של כללית מושלם. כמו כן, יועץ ומנתח בחברות הביטוח הפניקס, מנורה, איילון ו-AIG, ביטוח ישיר והכשרה.
לפגישת ייעוץ אישית עמו השאירו פרטים, וצוות המרפאה יחזור אליכם בהקדם.